כשהכאב לא עובר

כשאזור מסויים בגוף לא משתחרר לא משנה מה עושים, אני נזכרת במקרה שהיה עם שתי נשים שהגיעו אלי לטיפול. שתיהן היו עם כאבים עזים בגב התחתון, מהכאבים שמשתקים, בקושי הן הצליחו להגיע אלי מרוב כאב..

כל מה שעשינו לא עזר. היא מאוד השתדלה לעזור לגוף שלה להשתחרר- פינתה מהעומס בעבודה והגיע עד אלי כדי שאעזור לה אבל זה לא עזר. ברגע אחד של הבנה שהכאב לא הולך להשתנות והשריר לא מתכוון להשתחרר שאלתי "מה קורה בחיים שלך עכשיו??"

"אני בצומת דרכים" היא אמרה

אני לא אשכח את המשפט הזה. כי ממש הרגשתי איך לא משנה מה היא עושה במשך היום, הגוף שלה נטוע במקום ומתלבט אם לפנות ימינה או שמאלה, אבל הגב, פשוט מחזיק שחס וחלילה הרגליים לא יבחרו צד..

"אני רוצה להתגרש מבעלי אבל אני לא מעיזה. אז אני עובדת עוד ועוד.. אני רק חושבת על הנושא הזה- ומייד אני מרגישה את הכאב בגב.."

זהו בדיוק.

הקושי להתמודד עם הדילמה שהיא נמצאת, גרם לה לעבוד יותר, להיות פחות בבית ולפגוש בו פחות. אבל הגוף לא יכול לסבול דילמות. הוא מבקש הרמוניה, ואת טובתה ולכן לא יוותר ויגרום לה להגיע למצב שבו היא לא יכולה לעבוד אלא להיות בבית ולהתמודד עם הקושי.

ולפעמים המקרה הוא אחר, כמו אותה אישה שהגיע אחרי תקופה עמוסה של 3 חודשים, כשהשיא היה בחודש האחרון, בכלל בכלל לא ישבה ונחה, דאגה לכולם 24/7, אפילו כשהיא הייתה גמורה מעייפות המשיכה לעשות ולהעניק לאחרים.. והנה עכשיו אין ברירה אלא לנוח. *אי אפשר* לדאוג לאף אחד. אפשר רק לשכב ולהרפות.

תמיד יש סדר קוסמי. לא תמיד רואים אותו. ובאמת באמת הכל לטובתנו וכל מה שיש לעשות זה לנשום ולהזכר שהכל בסדר. ב-סדר.

שולחת תמיכה ואהבה לכל החלקים הכואבים. שנדע תמיד לראות את הקושי וניתן לעצמנו להרגיש נעים שוב. ושוב. ושוב. ושוב.