על גב עליון והיכולת להיתמך – הגוף כמראה לנפש

גב עליון... איזה קסם יש בו.

כשאני נוגעת באזור הזה אני מייד נזכרת בתמונה שראיתי בעיתון כשהייתי נערה- חייל בוכה, ולידו, חבר שלו ששם עליו יד, שם, באזור הזה של הגב העליון, בין השכמות, מאחורי הלב.

מעניין שדווקא שם שמים את היד. שמתם לב לזה?

זה קטע- האזור הזה, הוא אולי האזור היחיד שאנחנו לא יכולים או בקושי יכולים להגיע אליו בעצמנו- פשוט אזור שלם- שאין לנו גישה אליו..!! חייבים מישהו אחר כדי להגיע לשם. וכמה אנחת רווחה יש כשמניחים עלינו שם את היד, בעיקר אם זאת יד מנחמת, כזאת שאומרת "אני איתך" ואז אפשר רגע לקחת נשימה עמוקה ולהישען.

אז כשמישהי מגיעה אלי עם כאב בגב העליון אחד הדברים הראשונים שאבדוק איתה זה עד כמה היא מוכנה להיתמך, עד כמה היא מוכנה לסמוך ולהישען.. או מה זה אומר מבחינתה להישען ובכלל חשוב לבדוק מידי פעם עד כמה יש לנו תמיכה בחיים- לשתף, להתייעץ, לקבל פידבק, סתם להתלונן ולפרוק או לעשות דברים ביחד ולא רק לבד.. וגם כלפי עצמי- אם כואב לי שם, אבדוק האם אני יכולה להיתמך, מי יש בחיים שלי שאני יכולה להיתמך בה/ו, את מי אוכל לשתף במה שעובר עלי..